הסודות שמאחורי תסמונת טורט

לא מעט ילדים בגילאים מוקדמים בכלל לא מודעים שיש להם מה שנקרא תסמונת טורט. לעיתים הם מבחינים במצמוץ פה ושם, או תנועות באוזניים – אבל לא בהכרח מייחסים לזה חשיבות. אצל אחוז מסוים מהם, התסמונת מתפרצת פתאום, בשלב מסוים, לעומת אחרים – אצלם היא מחמירה בהדרגה.

לרוב מדובר בטיקים אצל ילדים שמתחילים בגילאים מוקדמים, סביב 6-8 שעם הזמן הם מחמירים. אם לוקחים קבוצה של ילדים שאובחנו בתסמונת טורט ושואלים אותם מתי הם הכי סבלו מהתסמינים שלה, רובם יעידו שמדובר בתקופה של גיל ההתבגרות. מה שקורה בשלבים המאוחרים יותר בדרך כלל הוא שהטיקים מתמתנים. אצל חלק מהילדים זה גם בא והולך, מתחזק ומתמתן בתקופות.

מה ההבדל בין תסמונת טורט לטיקים רגילים?

למעשה, טיקים אצל ילדים מאופיינים אצל 15% מהאוכלוסייה. לעומת זאת, תסמונת טורט נחשבת ליותר כרונית והיא באה לידי ביטוי לאורך זמן גם בטיקים של קול וגם בטיקים של תנועה. הטיקים האלה בעצם פוגעים בתפקוד הכללי של הילד.
מי שיש לו טיקים שהם גם קוליים וגם תנועתיים לאורך תקופה של יותר משנה מזוהה כמי שמאובחן בתסמונת טורט. בהשוואה לאחוז הגבוה שציינו קודם לכן, בהיבט של תסמונת טורט מדובר ב- 0.5% מהאוכלוסייה. היחס הוא 4:1 בנים לעומת בנות. אצל חלק לא מבוטל מהילדים הטיקים היא לא הבעיה העיקרית, אלא הבעיות הנלוות לה כמו דיכאון, חרדה, הפרעות קשב וריכוז, התפרצויות זעם, אובססיות ועוד.

מהן הסיבות להיווצרות תסמונת טורט?

יש 4 גורמים עיקריים להיווצרותה:

1. גורמים גנטיים: מנתונים עולה כי היסטוריה משפחתית של טיקים בקרובי משפחה מעלה את הסיכוי לכך שהיא תעבור מדור לדור ע“י מספר גנים.
2. גורמים סביבתיים: סביבה הורמונלית ותזונתית של התינוק בחודשים הראשונים לחייו, לצד סוגים שונים של סיבוכים ואירועי המלווים בסטרס, יכולים גם כן להשפיע על היווצרותה של התסמונת.
3. גורמים נוירו אנטומיים: נמצא קשר ישיר בין כשל בדיכוי פעילות של גורמים אלה למסלולים נוירו אנטומיים.
4. גורמים נוירוכימיים: מחקרים מראים כי הסובלים מתסמונת טורט מפתחים חוסר איזון באזורים מסוימים במוח, המאופיין ברמות נמוכות של חומר הסרוטונין.

איך מטפלים?

חשוב להבין כי התסמונת משפיעה באופן ניכר על תפיסת הדימוי העצמי ופעמים רבות פוגעת בתחושות הרגשיות של הילדים הסובלים ממנה ועל איך הם תופסים את עצמם. יש המון גישות לטיפול בתסמונת:

• טיפול תרופתי – נחשב לשכיח מאוד ומסייע להפחתה של 50% בטיקים. חשוב לדעת כי אמנם הטיפול התרופתי מפחית את הטיקים, אך הוא לא מרפא אותם לגמרי. לרוב התווספו לטיפול זה תופעות לוואי. יש לטיפול התרופתי לא מעט חסרונות. לכן, רבים ההורים שמנסים להפנות את ילדיהם לטיפולים אחרים.
• טיפול התנהגותי – משלב בתוכו שיטות רבות כמו אימון שלילי מסיבי, התניה אופרנטית, טכניקות להפחתת חרדה, אימונים לשליטה עצמית בטיקים ואימונים להיפוך הרגלים. הטיפול מותאם לגיל הילד ולחומרת המצב. למשל, חיזוקים חיוביים כשהמטופל מצליח לשלוט בטיקים הם חלק מהטיפול ההתנהגותי. נמצא כי לחצים ומתחים מגבירים את תדירות ועצמת הטיקים. לכן, תרגולים של הרפיית שרירים, תרגול מדיטציה, פעילות גופנית ותרגול נשימות יכול במצבים רבים להקל.
• טיפול פסיכודינמי – עוסק יותר בבעיות הרגשיות שנוצרות כתוצאה מהתסמונת כמו אשמה, בושה, דימוי עצמי נמוך ועוד. מתמקד בבעיות חברתיות ומסייע לפתור קונפליקטים.

טיפולים משפחתיים, קבוצות תמיכה והתערבות במסגרת בית ספר יכולים גם כן לסייע ולהקל רבות עבור ילדים ומבוגרים הסובלים מתסמונת טורט. כדאי לשלבם עם טיפול אלטרנטיבי לילדים, כגון טיפול באמצעות הרפואה הסינית הכולל דיקור, ותזונה נכונה ועוד.