בדיקה במאמץ – מה היא ומתי היא דרושה?

תוכן עניינים

רוב הבדיקות הרפואיות שמוכרות לנו, הן בדיקות פאסיביות למדי. לכל היותר, מבקשים מאיתנו לזוז קצת לכאן, קצת לשם וכדומה. בדיקה במאמץ היא דבר שונה מהותית, אשר משלים בדיקות מסוגים מסוימים. במה מדובר? כיצד בדיקה כזו נעשית? מתי? ולשם מה?

 

להעביר הילוך

כפי שלא ניתן לבדוק כל מערכת ברכב כאשר הוא כבוי, כך גם בגוף האדם. הלב אמנם עובד כל הזמן, אך לרוב ב"טורים נמוכים". במצבים מסוימים בהם דרוש אבחון של הלב ומערכות הדם שמקשורות אליו, יש צורך להגביר את קצב פעולתו. כתוצאה מכך, יגבר גם קצב זרימת הדם ויהיה קל יותר לאבחן דברים שונים. עושים זאת באמצעות בדיקה במאמץ, אשר מכונה גם בשם ארגומטריה או "מבחן מאמץ". המאמץ בו מדובר, הוא בדרך כלל פשוט הליכה על הליכון או שימוש באופני כושר, תוך כדי ביצוע הבדיקה.

 

בדיקה במאמץ כהשלמה לבדיקות הרגילות

חשוב להבהיר, שלא מדובר בסוג בדיקה נפרד בפני עצמו. אלא מדובר למעשה על בדיקות שונות ללב, אשר מוסיפים להן אלמנט של מאמץ גופני. למשל בדיקת אק"ג (Electrocardiography), אשר ניתנת לביצוע גם כשהנבדק במנוחה וגם כשהוא במאמץ. גם מיפוי לב מהווה סוג בדיקה, שבה ניתן להוסיף מאמץ.

עבור מגוון מטרות

בדיקה מסוג זה, עשויה לשמש עבור

  • בירור תלונות שונות, שמעלות חשד של מחלות לב.
  • בדיקת מצב הלב וכלי הדם, לאחר הליך רפואי שקשור אליהם. למשל צנתור.
  • סביב פעילויות ספורט שונות, למגוון מטרות. הבדיקה מסייעת למשל בהערכה מדויקת של דופק לב מרבי – נתון חשוב לשם תכנון אימונים.

 

הבדיקה אורכת לרוב לא יותר מחצי שעה.

במצבים מיוחדים, בהם מצב הנבדק לא מאפשר ביצוע מאמץ רצוף כזה (או בכלל), ישנם חומרים מיוחדים שניתן להזריק, לשם קבלת אפקט שמדמה מאמץ גופני.

מי שקרא את הכתבה הזו קרא גם: